 השמנת היתר הינה מהתופעות המדאיגות של זמננו ומהווה גורם קריטי בתמותה ובתחלואה בקרב המין האנושי. המספרים בעולם מדברים בעד עצמם. ישראל אינה נבדלת בעניין זה מהעולם המערבי וגם אצלנו ממדי ההשמנה מעוררי דאגה. בישראל, כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מוגדרת כבעלת עודף משקל ( BMI > 25 ), 15.5% מהאוכלוסייה מוגדרים סובלים מהשמנת יתר ( BMI > 30 ) וכ- 4%, למעלה מ- 200,000 איש, מוגדרים כבעלי השמנת יתר חולנית.
חשוב להבין כי השמנת יתר חולנית אינה עניין קוסמטי או עניין הנוגע למראה והופעה חיצונית – מדובר בגורם תמותה ראשון במעלה ולכן הטיפול במחלה זו הוא הכרח רפואי-קליני בלתי נמנע.
טיפול בהשמנה בעזרת תרופות
ההכרה של השמנה כמחלה כרונית הובילה לתפיסה בקרב הרופאים כי זוהי מחלה המצריכה טיפול הכולל שימוש בתרופות. כיום מטפלים בחולים הסובלים מהשמנת יתר בשתי תרופות עיקריות, תרופה אחת חדשה ומספר תרופות נוספות עומדות להכנס לשוק.
לתרופות מנגנוני פעולה שונים והן מציעות הפחתה של עד 10% מהמשקל המקורי. משך השפעת התרופות לירידה במשקל הוא לתקופה של כשישה חודשים, ולאחר מכן המשקל מתייצב על כ – 8%-10% פחות מהמשקל המקורי. הבעיה היא שכאשר מפסיקים לקחת את התרופות בעלי השמנה קלינית חוזרים לעלות במשקל. לתרופות השונות יש תופעות לוואי שונות, בין השאר עלייה בלחץ הדם והאצת הדופק, חרדה, בעיות הירדמות, הזעה, יציאות שומניות וירידה בספיגת הוויטמינים.
בדרך כלל גם החברות המייצרות את תרופות ההרזייה מייעדות אותן לאנשים ברמות השמנה נמוכות יותר מאשר השמנה קלינית. ואכן, הפחתת משקל של 10% היא גם מבורכת, אולם אדם עם השמנה קלינית, השוקל למשל 130 ק"ג, גם אם ישיל ממשקלו 10% - עדיין ישקול 117 ק"ג.
דיאטה
על פי רוב, שמנים קליניים עברו וחוו כבר במהלך החיים דיאטות רבות, מסוגים ומינים שונים ומגוונים: "ניסיתי כל דיאטה שרק יצאה", "אני אלוף בדיאטות- רק אחר כך תמיד עולה יותר" הם רק חלק מהמשפטים שמספרים לנו שמנים קליניים.
ואכן, אלו לא מקרים בודדים המאפיינים מעט אנשים, אלא למעשה זוהי המציאות עבור מרבית השמנים הקליניים. במחקר מקיף שנערך לאורך 9 שנים נמצא כי 94% מהאנשים שב- BMI 40 ומעלה, אשר טופלו בדיאטה דלת קלוריות חזרו למשקלם המקורי ואף מעבר לכך. מחקר זה הגיע למסקנות דומות שהגיעו אליהם מחקרים בתחום, אשר נעשו לפרקי זמן קצרים יותר.
חזרה לראש העמוד חזרה לעמוד הבית | 
